צעיר שקט בתוך מפגש חברתי
זהזולה החברתיתלהרשמה

הדרכה אונליין ללא עלותעם שי דורפמן

יום שישיבשידור חי

גם אם לא יצרת חברויות בתיכון ובצבא,זה לא מאוחר מדילבנות ביטחון עצמי
וחברויות קרובות וכנות.

גם אם באזרחות אתה עדיין מרגיש אבוד חברתית ולא יודע מאיפה מתחילים, זה לא אומר שככה זה חייב להישאר.

בהדרכה נבין מה גורם לך להיבלע ליד אנשים ואיך מתחילים לבנות ביטחון וליצור קשרים שמרגישים טבעיים, גם אם היית מופנם וביישן עד היום.

אני רוצה להתחיל ליצור קשרים

לצעירים שקטים וביישנים בגילאי 21–35

חברים שאפשר לצחוק איתם, לשתף וליזום איתם משהו.
ולהרגיש רצוי בלי להתאמץ להרשים.

קשרים אמיתייםביטחון שנשארבקצב שמתאים לך

כשהמסגרות כבר לא יוצרות קשרים בשבילך

בא לך להרגיש שייך.
אבל לא ברור מאיפה מתחילים.

התיכון והצבא עברו בלי המעגל שקיווית לבנות. עכשיו באזרחות, בין עבודה, לימודים ושישי בערב, תחושת הפספוס רק הולכת ומתגברת.

בעבודה או בלימודים

יש מה להגיד.
קשה למצוא את הרגע.

בא לך להצטרף לשיחה, אבל עד שמגיעה ההזדמנות הנושא כבר התחלף. ושוב רוב הזמן עובר בהקשבה מהצד.

כשכבר מתחילה שיחה

אחרי שני משפטים נגמר מה להגיד.

היה נחמד להתחיל לדבר. ואז מגיע השקט, מתחילים לחפש נושא והשיחה נעצרת. בדרך הביתה פתאום יש המון מה לספר.

בשישי בערב

עוד שישי מול המסך.

בסטורי רואים את כולם ביחד. ובבית, מול נטפליקס או טיקטוק, עולה שוב התחושה ששנות ה־20 עוברות בלי החוויות שקיווית שיהיו לך.

אני מכיר את המקום הזה מקרוב

חשבתי שבצבא זה ישתנה.
זה לא קרה.

בתיכון הייתי הבחור השקט בסוף הכיתה. זה שנבלע חברתית וכמעט אף אחד לא שמע ממנו.

בהפסקות הייתי הולך לספרייה או מסתתר בשירותים, רק שלא יראו אותי יושב לבד. כשהתגייסתי, באמת האמנתי שמקום חדש ואנשים חדשים ייתנו לי התחלה אחרת.

מסגרת חדשה.
אותו דפוס שהגיע איתי.

ישבתי בחדר ובקושי דיברתי עם האנשים שאיתי בבסיס. גם שם לא הצלחתי ליצור את החברויות שקיוויתי להן.

אחרי 9 חודשים בלבד השתחררתי. מוקדם מכולם, אבוד, בלי לדעת מאיפה מתחילים ואיך יוצרים קשרים באזרחות.

גם בעבודות שהגעתי אליהן שוב התקשיתי להשתלב. בכל פעם קיוויתי שהמקום הבא יהיה שונה, אבל אותה תחושת חריגות חזרה איתי.

תמונה שלי מתקופת השירות בצבא
תמונה מהשירות שליגם שם נשארתי בלי חברים.

עד שהבנתי שהמסגרת אמנם חשובה, אבל היא לא יכולה לעשות בשבילי את כל השינוי. אם אני מגיע לכל מקום חדש עם אותו פחד, אותה זהירות ואותה סגירה — גם האנשים הנכונים לא באמת מצליחים להכיר אותי.

זה שלא הצלחתי ליצור קשרים אז, לא אמר שאין בי את היכולת. זה אמר שברגע שהיה לי חשוב להתחבר, משהו בי ננעל וחסם את הגישה למה שכבר היה שם.

וכשאותו דבר קורה שוב ושוב, קל להגיע למסקנה הכואבת:

ההסברים שהכי קל להאמין להם

״אולי פשוט אין לי את זה״

אחרי עוד שיחה שנתקעה או עוד ערב שנשארת בו בצד, המחשבות האלה מרגישות כמו עובדות. אבל הן לא מספרות את כל הסיפור.

01
״פשוט עוד לא מצאתי את האנשים או המסגרת הנכונים״

מסגרת טובה עוזרת. היא לא יכולה להוציא אותך לבד מהסגירה.

גם ליד אנשים שיכולים להתאים לך, קשה ליצור קשר אם רוב האנרגיה הולכת לבדיקה של מה להגיד ואיך אתה נראה. האנשים חשובים — וגם היכולת לאפשר להם להכיר אותך.

02
״אני פשוט ביישן ומופנם מדי״

מופנמות היא לא הבעיה. להינעל בלי שבחרת — זו כבר חוויה אחרת.

אפשר לאהוב שקט, להיפתח לאט ולהעדיף שיחה אחד על אחד, ועדיין להרגיש שייך. המטרה אינה להפוך אותך לרועש, אלא שהשקט יהיה בחירה ולא מקום שאתה נתקע בו.

03
״אני לא מספיק מעניין״

אם עם אדם קרוב יש לך מה להגיד — לא חסר בך תוכן.

ההומור, הדעות והסיפורים כבר קיימים. ברגע חברתי מלחיץ, הבדיקה העצמית חוסמת את הגישה אליהם. הבעיה אינה שאין בך מה להכיר, אלא שקשה לאחרים להגיע לזה.

04
״אין לי מספיק כריזמה״

כריזמה לא מתחילה בווליום. היא מתחילה בנוכחות.

לא צריך להיות מרכז החבורה או לספק משפט מבריק. אנשים מתחברים למי שנמצא איתם, מגיב, משתף משהו מעצמו ונותן להם להרגיש אותו — גם אם הוא אדם שקט.

05
״ביטחון זה משהו שנולדים איתו. לי אין את זה״

אם הביטחון משתנה ליד אנשים שונים, הוא לא תכונה קבועה.

ליד אדם קרוב קל יותר לצחוק ולשתף, ובקבוצה חדשה הכול נתקע. ההבדל הזה הוא הוכחה שהיכולת קיימת — ושהיא יכולה להתרחב לעוד מצבים.

06
״אני חייב לדחוף את עצמי ולעשות דברים מביכים״

ביטחון לא נבנה רק מזה ששרדת סיטואציה.

כשדוחפים חזק מדי, אפשר לצאת מהמפגש עם עוד הוכחה שצריך להיזהר. שינוי יציב נבנה בהדרגה: מרגיעים את הלחץ, נשארים מחוברים לעצמנו ומתרגלים צעד שאפשר באמת לעכל.

לא צריך להפוך למישהו אחר כדי להשתייך.

צריך ללמוד איך לאפשר לאדם שכבר נמצא בפנים להיות נוכח גם כשעוד לא מרגישים בטוחים לגמרי.

ההוכחה שלא חסר בך משהו

עם אדם קרוב,
החלק הזה בך כבר יוצא החוצה.

יש צחוק, סיפורים ודעות. לפעמים אפילו אין רגע של שקט. ואז מגיע מפגש עם אנשים חדשים, ופתאום קשה למצוא את המילים.

אם זה מוכר לך, היכולת כבר קיימת. מה שמשתנה הוא לא מי שאתה — אלא כמה בטוח לך לתת לעצמך לצאת.

ומכאן אפשר להתחיל להבין מה באמת נתקע ברגע החברתי.

מה באמת קורה ברגע האמת

לא באמת נגמר לך מה להגיד.
אתה מאבד גישה למה שכבר יש בך.

כשחשוב לנו למצוא חן או לא להיראות מוזרים, תשומת הלב עוברת מהאדם שמולנו אל עצמנו. מתחילים לבדוק כל מילה, לצנזר ולחפש את הדבר הנכון — ואז הראש מתרוקן.

1אדם חדש או קבוצה
2״איך אני נשמע?״
3בדיקה וצנזורה
4ריק בראש ושתיקה
5״כנראה אין לי את זה״

ככל שמנסים בכוח להישמע מעניינים ובטוחים יותר, כך מתרחקים מהחלק הטבעי שאליו אנשים יכולים להתחבר. הדרך החוצה עובדת בכיוון ההפוך:

1

נוכחות וויסות

להוריד את רמת האיום ולהישאר יותר בתוך המפגש, במקום לצפות בעצמך מבחוץ.

2

גישה לעצמך

לזהות מה באמת עולה בך — מחשבה, רגש, הומור או דעה — ולתת לזה מקום בלי לחפש משפט מושלם.

3

ביטוי וקשר

לתרגל בהדרגה שיתוף, יוזמה והעמקת שיחה, כדי שהיכרות קצרה תוכל להפוך לחברות אמיתית.

מה יקרה בהדרכה?

לא עוד רשימת טיפים.
נעשה סדר במה שקורה בפנים.

הדרכה אחת לא משנה הכול. היא כן יכולה לשנות את הדרך שבה אתה מבין את הקושי ולתת לך כיוון ברור להתחלה.

  • למה ליד אדם קרוב השיחה זורמת וליד אנשים חדשים נתקעים
  • איך לזהות את הרגע שבו הבדיקה העצמית מתחילה לסגור אותך
  • שלושת המרכיבים שמחזירים גישה לביטחון הטבעי שלך
  • איך מתרגלים בהדרגה בלי להפוך את עצמך לפרויקט ובלי משימות מביכות
  • איך עוברים משיחה קצרה לשיתוף, יוזמה וקשר שנמשך מעבר למפגש אחד
שי דורפמן, מאמן ומנחה קבוצות
שי דורפמןמאמן ומנחה קבוצות · הזולה החברתית

מי מעביר את ההדרכה?

היי לך

אני שי דורפמן, מאמן ומנחה קבוצות. כבר יותר מ־7 שנים אני מלווה אנשים שקטים וביישנים לבנות ביטחון וליצור קשרים.

את הבדידות והקושי להיפתח אני מכיר מקרוב. הדרך האישית שלי הובילה אותי לטיפול, ללימודי NLP ולעבודה עם אנשים שחווים קושי דומה.

בהדרכה אשתף במה שלמדתי בדרך ובגישה שאני עובד איתה היום: להבין מה קורה ברגע שקשה לדבר, לבנות ביטחון ולתרגל בהדרגה, עם מקום לקצב של כל אחד.

7+שנים של עבודה עם אנשים שקטים וביישנים
250+אנשים שליוויתי בתהליכים אישיים

אז למי זה מתאים?

אם משהו מזה מוכר לך,
ההדרכה הזאת יכולה להתאים.

אם חסרים לך חברים קרובים

ובא לך לבנות לעצמך מעגל חברתי

אם התיכון או הצבא הסתיימו בלי החברויות שקיווית להן, וקשה לדעת מאיפה מתחילים באזרחות, כאן אפשר להתחיל לעשות סדר.

אם דווקא יש לך חברים

אבל עם אנשים חדשים קשה להיפתח

אם בקבוצה קשה להצטרף, אם כל מילה עוברת בדיקה בראש, או שבא לך להרגיש יותר בנוח בעבודה, בלימודים או בדייט, גם בשבילך ההדרכה הזאת.

בגובה העיניים

מתחילים בקצב שלך.
ומתקדמים בצעדים שאפשר לעשות.

זה דורש זמן ותרגול, ולפעמים גם ניסיון של משהו חדש שקצת מלחיץ. הדרך שאני מלמד היא הדרגתית, עם מקום לקושי ולזמן שלוקח להיפתח.

בסוף ההדרכה אציע גם אפשרות להמשיך איתי בתהליך, עם הכוונה, תרגול ומקום לשאלות לאורך הדרך.

נרשמים ומתחילים כבר עכשיו

ההדרכה היא רק הצעד הראשון.

מיד אחרי ההרשמה תקבל גישה למרחב שבו אפשר להתחיל לזוז, להכיר ולהרגיש שאתה לא היחיד שמתמודד עם זה.

01

גישה לקהילה שלי

צעירים שקטים וביישנים שרוצים לבנות ביטחון וקשרים בקצב שלהם.

02

תוכן חינמי להתחלה

כלים פשוטים שיעזרו לך להתחיל לעבוד על הביטחון כבר לפני ההדרכה.

03

עדכונים על ערבי היכרות

הזדמנויות להכיר אנשים במפגשים חברתיים שמותאמים למי שצריך דחיפה עדינה.

לפני שנרשמים

אולי עובר לך בראש…

יש לי חברים. זה עדיין מתאים לי?

כן. ההדרכה מתאימה גם אם יש לך חברים, ובא לך להרגיש יותר בטוח ומשוחרר עם אנשים בכלל, בקבוצה או במפגשים חדשים.

זה מתאים גם אם לוקח לי זמן להיפתח?

כן. יש מקום גם למי שמעדיף להתחיל בשיחה אחד על אחד וצריך זמן כדי להרגיש בנוח. נדבר על צעדים הדרגתיים שמתאימים גם לאנשים שקטים.

זה כולל משימות מביכות מול אנשים?

לא. בהדרכה נדבר על הבנה של מה שקורה לך ועל תרגול הדרגתי. המטרה היא למצוא צעד שאפשר לעשות ולהתקדם ממנו, בקצב שמתאים לך.

הדרכה אונליין ללא עלות

זה שלא קרה עד היום,
לא אומר שזה לא יכול להתחיל עכשיו.

המועד הקרוב

בהדרכה נבין איך מתחילים לבנות ביטחון עצמי וליצור חברויות קרובות וכנות, גם כשאתה עדיין ביישן ולא יודע מאיפה להתחיל.

עם שי דורפמןבשידור חיללא עלות
ההרשמה ליום שישי פתוחה

מצטרפים להדרכה

ממלאים פרטים ומקבלים את פרטי ההדרכה למייל.

שישי 18.9 · 13:00 — להרשמה