יש מה להגיד.
קשה למצוא את הרגע.
בא לך להצטרף לשיחה, אבל עד שמגיעה ההזדמנות הנושא כבר התחלף. ושוב רוב הזמן עובר בהקשבה מהצד.
קשרים אמיתייםלהביא את עצמךבקצב שמתאים לך
כשמרגיש שצריך להיות מישהו אחר כדי להשתלב
בא לך להרגיש שייך.
לא לשחק תפקיד כדי שירצו להיות לידך.
לפעמים זה נראה כאילו פשוט חסר לך ביטחון. אבל ככל שעסוקים בלשדר ביטחון, להיות זורמים או לא להיראות לחוצים — נשאר פחות מקום להיות באמת בתוך השיחה.
יש מה להגיד.
אחרי שני משפטים נגמר מה להגיד.
היה נחמד להתחיל לדבר. ואז מגיע השקט, מתחילים לחפש נושא והשיחה נעצרת. בדרך הביתה פתאום יש המון מה לספר.
עוד שישי מול המסך.
בסטורי רואים את כולם ביחד. ובבית, מול נטפליקס או טיקטוק, עולה שוב התחושה ששנות ה־20 עוברות בלי החוויות שקיווית שיהיו לך.
אני מכיר את המקום הזה מקרוב
חשבתי שאני צריך לשדר ביטחון.
זה לא קירב אותי לאף אחד.
בתיכון הייתי הבחור השקט בסוף הכיתה. זה שנבלע חברתית וכמעט אף אחד לא שמע ממנו.
בהפסקות הייתי הולך לספרייה או מסתתר בשירותים, רק שלא יראו אותי יושב לבד. כשהתגייסתי, באמת האמנתי שמקום חדש ואנשים חדשים ייתנו לי התחלה אחרת.
מסגרת חדשה.
אותו דפוס שהגיע איתי.
ישבתי בחדר ובקושי דיברתי עם האנשים שאיתי בבסיס. גם שם לא הצלחתי ליצור את החברויות שקיוויתי להן.
אחרי 9 חודשים בלבד השתחררתי. מוקדם מכולם, אבוד, בלי לדעת מאיפה מתחילים ואיך יוצרים קשרים באזרחות.
גם בעבודות שהגעתי אליהן שוב התקשיתי להשתלב. בכל פעם קיוויתי שהמקום הבא יהיה שונה, אבל אותה תחושת חריגות חזרה איתי.
עד שהבנתי שהמסגרת אמנם חשובה, אבל היא לא יכולה לעשות בשבילי את כל השינוי. וגם לנסות לשדר ביטחון שלא באמת הרגשתי לא פתר כלום. אם אני מגיע לכל מקום חדש עם אותו פחד, אותה זהירות ואותה סגירה — גם האנשים הנכונים לא באמת מצליחים להכיר אותי.
זה שלא הצלחתי ליצור קשרים אז, לא אמר שאין בי את היכולת. זה אמר שברגע שהיה לי חשוב להתחבר, משהו בי ננעל וחסם את הגישה למה שכבר היה שם.
וכשאותו דבר קורה שוב ושוב, קל להגיע למסקנה הכואבת:
ההסברים שהכי קל להאמין להם
״אולי אני פשוט לא מספיק בטוח״
אחרי עוד שיחה שנתקעה או עוד ערב שנשארת בו בצד, קל לחשוב שחסר לך ביטחון. אבל ביטחון הוא לא פוזה שצריך ללבוש כדי שאנשים ירצו להיות לידך.
״פשוט עוד לא מצאתי את האנשים או המסגרת הנכונים״
מסגרת טובה עוזרת. היא לא יכולה להוציא אותך לבד מהסגירה.
גם ליד אנשים שיכולים להתאים לך, קשה ליצור קשר אם רוב האנרגיה הולכת לבדיקה של מה להגיד ואיך אתה נראה. האנשים חשובים — וגם היכולת לאפשר להם להכיר אותך.
״אני פשוט ביישן ומופנם מדי״
מופנמות היא לא הבעיה. להינעל בלי שבחרת — זו כבר חוויה אחרת.
אפשר לאהוב שקט, להיפתח לאט ולהעדיף שיחה אחד על אחד, ועדיין להרגיש שייך. המטרה אינה להפוך אותך לרועש, אלא שהשקט יהיה בחירה ולא מקום שאתה נתקע בו.
״אני לא מספיק מעניין״
אם עם אדם קרוב יש לך מה להגיד — לא חסר בך תוכן.
ההומור, הדעות והסיפורים כבר קיימים. ברגע חברתי מלחיץ, הבדיקה העצמית חוסמת את הגישה אליהם. הבעיה אינה שאין בך מה להכיר, אלא שקשה לאחרים להגיע לזה.
״אני צריך להיות יותר זורם ולא אכפתי״
אנשים לא מתחברים לפוזה. הם מתחברים למי שנמצא איתם.
לא צריך להיות מרכז החבורה, האדם הכי קשוח או מי שתמיד יש לו מה להגיד. אנשים מתחברים למי שמגיב, משתף משהו מעצמו ונותן להם להרגיש אותו — גם אם הוא אדם שקט.
״אני חייב קודם להרגיש בטוח ורק אז אוכל להתחבר״
ביטחון לא חייב להגיע לפני החופש להיות אתה.
ליד אדם קרוב קל יותר לצחוק ולשתף, ובקבוצה חדשה הכול נתקע. ההבדל הזה הוא הוכחה שהיכולת קיימת — ושאפשר לפתח אותה גם בלי לחכות שהפחד ייעלם.
״אני חייב לדחוף את עצמי ולעשות דברים מביכים״
ביטחון לא נבנה רק מזה ששרדת סיטואציה.
כשדוחפים חזק מדי, אפשר לצאת מהמפגש עם עוד הוכחה שצריך להיזהר. שינוי יציב נבנה בהדרגה: מרגיעים את הלחץ, נשארים מחוברים לעצמנו ומתרגלים צעד שאפשר באמת לעכל.
לא צריך להפוך למישהו אחר כדי להשתייך.
צריך ללמוד איך לאפשר לאדם שכבר נמצא בפנים להיות נוכח גם כשעוד לא מרגישים בטוחים לגמרי.
ההוכחה שלא חסר בך משהו
עם אדם קרוב,
החלק הזה בך כבר יוצא החוצה.
יש צחוק, סיפורים ודעות. לפעמים אפילו אין רגע של שקט. ואז מגיע מפגש עם אנשים חדשים, ופתאום קשה למצוא את המילים.
אם זה מוכר לך, היכולת כבר קיימת. מה שמשתנה הוא לא מי שאתה — אלא כמה בטוח לך לתת לעצמך לצאת.
ומכאן אפשר להתחיל להבין מה באמת נתקע ברגע החברתי.
מה באמת קורה ברגע האמת
לא באמת נגמר לך מה להגיד.
אתה מאבד גישה למה שכבר יש בך.
כשמאמינים שצריך לשדר ביטחון, למצוא חן או לא להיראות מוזרים, תשומת הלב עוברת מהאדם שמולנו אל עצמנו. מתחילים לבדוק כל מילה, לצנזר ולחפש את הדבר הנכון — ואז הראש מתרוקן.
ככל שמנסים בכוח להישמע מעניינים ובטוחים יותר, כך מתרחקים מהחלק הטבעי שאליו אנשים יכולים להתחבר. הדרך החוצה עובדת בכיוון ההפוך:
נוכחות וויסות
להוריד את רמת האיום ולהישאר יותר בתוך המפגש, במקום לצפות בעצמך מבחוץ.
גישה לעצמך
לזהות מה באמת עולה בך — מחשבה, רגש, הומור או דעה — ולתת לזה מקום בלי לחפש משפט מושלם.
ביטוי וקשר
לתרגל בהדרגה שיתוף, יוזמה והעמקת שיחה, כדי שהיכרות קצרה תוכל להפוך לחברות אמיתית.
מה יקרה בהדרכה?
לא עוד רשימת טיפים.
נבין למה הפוזה לא עובדת ומה כן.
הדרכה אחת לא משנה הכול. היא כן יכולה לשנות את הדרך שבה אתה מבין את הקושי ולתת לך כיוון ברור להתחלה.
- ✓למה ב־1 על 1 השיחה זורמת ובקבוצה פתאום מתחילים לשחק תפקיד
- ✓למה הניסיון לשדר ביטחון יכול לגרום לך להיסגר עוד יותר
- ✓איך לזהות את הרגע שבו הבדיקה העצמית מתחילה לסגור אותך
- ✓איך מתרגלים בהדרגה בלי להפוך את עצמך לפרויקט ובלי משימות מביכות
- ✓איך עוברים משיחה קצרה לשיתוף, יוזמה וקשר שנמשך מעבר למפגש אחד
מי מעביר את ההדרכה?
היי לך
אני שי דורפמן, מאמן ומנחה קבוצות. כבר יותר מ־7 שנים אני מלווה אנשים שקטים וביישנים לבנות ביטחון וליצור קשרים.
את הבדידות והקושי להיפתח אני מכיר מקרוב. הדרך האישית שלי הובילה אותי לטיפול, ללימודי NLP ולעבודה עם אנשים שחווים קושי דומה.
בהדרכה אשתף במה שלמדתי בדרך ובגישה שאני עובד איתה היום: להבין מה קורה ברגע שקשה לדבר, להפסיק לשחק ביטחון ולתרגל בהדרגה להביא יותר מעצמך, עם מקום לקצב של כל אחד.
7+שנים של עבודה עם אנשים שקטים וביישנים
250+אנשים שליוויתי בתהליכים אישיים
אז למי זה מתאים?
אם משהו מזה מוכר לך,
ההדרכה הזאת יכולה להתאים.
ובא לך לבנות לעצמך מעגל חברתי
אם התיכון או הצבא הסתיימו בלי החברויות שקיווית להן, וקשה לדעת מאיפה מתחילים באזרחות, כאן אפשר להתחיל לעשות סדר.
אבל עם אנשים חדשים קשה להיפתח
אם בקבוצה קשה להצטרף, אם כל מילה עוברת בדיקה בראש, או שבא לך להרגיש יותר בנוח בעבודה, בלימודים או בדייט, גם בשבילך ההדרכה הזאת.
בגובה העיניים
מתחילים בקצב שלך.
מתחילים בקצב שלך.
ומתקדמים בצעדים שאפשר לעשות.
זה דורש זמן ותרגול, ולפעמים גם ניסיון של משהו חדש שקצת מלחיץ. הדרך שאני מלמד היא הדרגתית, עם מקום לקושי ולזמן שלוקח להיפתח.
בסוף ההדרכה אציע גם אפשרות להמשיך איתי בתהליך, עם הכוונה, תרגול ומקום לשאלות לאורך הדרך.
נרשמים ומתחילים כבר עכשיו
ההדרכה היא רק הצעד הראשון.
מיד אחרי ההרשמה תקבל גישה למרחב שבו אפשר להתחיל לזוז, להכיר ולהרגיש שאתה לא היחיד שמתמודד עם זה.
גישה לקהילה שלי
צעירים שקטים וביישנים שרוצים לבנות ביטחון וקשרים בקצב שלהם.
תוכן חינמי להתחלה
כלים פשוטים שיעזרו לך להתחיל לעבוד על הביטחון כבר לפני ההדרכה.
עדכונים על ערבי היכרות
הזדמנויות להכיר אנשים במפגשים חברתיים שמותאמים למי שצריך דחיפה עדינה.
לפני שנרשמים
אולי עובר לך בראש…
יש לי חברים. זה עדיין מתאים לי?
כן. ההדרכה מתאימה גם אם יש לך חברים, ובא לך להרגיש יותר חופשי להביא את עצמך עם אנשים בכלל, בקבוצה או במפגשים חדשים.
זה מתאים גם אם לוקח לי זמן להיפתח?
כן. יש מקום גם למי שמעדיף להתחיל בשיחה אחד על אחד וצריך זמן כדי להרגיש בנוח. נדבר על צעדים הדרגתיים שמתאימים גם לאנשים שקטים.
אבל אין לי מספיק ביטחון בשביל להתחיל. זה מתאים לי?
כן. לא צריך להגיע להדרכה כשכבר מרגישים בטוחים. נדבר על איך אפשר להתחיל ליצור קשר גם כשעדיין יש לחץ, מבוכה או פחד, בלי להעמיד פנים שהכול קל.
זה כולל משימות מביכות מול אנשים?
לא. בהדרכה נדבר על הבנה של מה שקורה לך ועל תרגול הדרגתי. המטרה היא למצוא צעד שאפשר לעשות ולהתקדם ממנו, בקצב שמתאים לך.
הדרכה אונליין ללא עלות
לא צריך לחכות להיות בטוח.
אפשר להתחיל להרגיש שייך כבר עכשיו.
בהדרכה נבין למה הפוזה של הביטחון יכולה לעצור אותך, ואיך להתחיל ליצור קשרים קרובים וכנים גם כשעדיין יש לחץ ולא תמיד יודעים מה להגיד.
עם שי דורפמןיום שישי 2.10 | 13:00אונליין וללא עלות
ההרשמה פתוחה
מצטרפים להדרכה
ממלאים פרטים ומקבלים את פרטי ההדרכה למייל.